יום שבת, 26 במרץ 2022

העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח אדם או קבלן שירות

 

העסקה של עובדי קבלן חייבת להיות באמצעות קבלני כוח אדם או קבלני שירות שקיבלו רישיון מתאים לכך.

ככלל, עובדי קבלן זכאים לכל הזכויות שלהן זכאי כל עובד. בנוסף, יש להם זכויות מיוחדות הקשורות לתנאי העסקתם ולמשך ההעסקה שלהם אצל המעסיק בפועל.

מהו קבלן כוח אדם וקבלן שירות

החוק מבחין בין קבלן כוח אדם לקבלן שירות:

  • קבלן כוח אדם מספק כוח אדם לצורך ביצוע עבודה המהווה חלק מהפעילות הרגילה של העסק. לדוגמה: קבלן כוח אדם המספק למשרד עורכי דין עובדת כממלאת מקומה של מזכירה שיצאה לחופשת לידה.
  • קבלן שירות מספק לזולת, באמצעות עובדיו, שירותים בתחומי הניקיון, השמירה והאבטחה.

על המבקש לפעול כקבלן כח אדם או כקבלן שירות, לקבל רישיון מאת זרוע העבודה.

איסור קבלת שירות מקבלן שאין לו רישיון

חל איסור על קבלת שירותי כוח אדם לצורך עסק מקבלן כח אדם או קבלן שירות שאין לו רישיון. עם זאת, האיסור לא חל על אדם המקבל את השירות שלא לצורך עסק, משלח יד או שירות ציבורי, כגון: אדם פרטי המזמין שירותי ניקיון בביתו לצרכיו. 

הסכם עבודה בכתב​

ככלל, העסקת עובדים על ידי קבלן כוח אדם טעונה הסכם בכתב, המפרט את תנאי העבודה של העובדים. על הקבלן למסור את ההסכם לידי העובדים, לפני תחילת ההעסקה.

החובה לערוך הסכם בכתב לא חלה כאשר קיים הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העבודה של העובדים אצל קבלן כח האדם. קבלן כוח האדם נדרש לאפשר לעובד לעיין בהסכם הקיבוצי.

איסור קבלת תשלום תמורת שירותי קבלן כח אדם מהעובד

קבלן כוח אדם לא רשאי לדרוש, מעובדים המועסקים על ידו או ממי שמועמד לעבוד אצלו, החזר הוצאות או תמורה בעד שירותיו.

מעסיק בפועל לא רשאי לדרוש מעובדים המועסקים אצלו סכום כלשהו כתמורה לסכום ששילם לקבלן כח אדם עבור שירותי העובדים, או החזר של תשלומים ששולמו על ידו לקבלן כח אדם.

חשוב לציין:

  • העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח אדם או קבלן שירות שלא ניתן להם רישיון, וכן העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח אדם בלא שנערך הסכם עבודה בכתב, אינן פוטרות את קבלן כוח האדם ואת המעסיק בפועל מחובותיהם כלפי העובדים.

הוראות החוק בנושא קבלת רישיון: 

הוראות החוק בנושא איסור התקשרות עם מי שאינו בעל רישיון: 

הוראות החוק בנושא הסכם עבודה בכתב: 

הוראות החוק בנושא איסור על חיוב עובד בתשלום

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ”ו-1996, סעיף 12

הסכם העבודה

 

הסכם עבודה הוא הסכם שנערך בין העובד ומעסיקו, היוצר את יחסי העבודה. ההסכם יכול להיות בכתב או בעל פה.

הצדדים להסכם עבודה

העובד

ככלל ניתן ללמוד מתוכנו של הסכם, אם הוא נועד ליצור יחסי עבודה (בין מעסיק ועובד), או יחסים שבין מזמין עבודה לבין קבלן עצמאי המעניק שירות למזמין העבודה, כגון: חשמלאי עצמאי המבצע הזמנת עבודה חד פעמית או אקראית. קיימים מקרים בהם הסכם שנראה לכאורה כהזמנת עבודה מקבלן עצמאי, מהווה בפועל הסכם היוצר יחסי עבודה.

יחסי העבודה הם יחסים מורכבים, המתאפיינים בצורות שונות והשאלה אם מדובר ב”עובד”, או בקבלן עצמאי, תוכרע בעזרת מבחנים שונים שנקבעו בפסיקה, לאור מכלול נסיבות המקרה, כגון: צורת התשלום בעד העבודה, מידת הפיקוח, האופי האישי של ההתקשרות, או הבעלות על הכלים המשמשים לביצוע העבודה.

במרבית המקרים, נעשה בפסיקה שימוש ב”מבחן המעורב”, שבמרכזו עומד “מבחן ההשתלבות”. במבחן זה מושם דגש על סממנים כגון: פיקוח, תלות כלכלית משפטית וחובת השירות האישי, כלומר: ביצוע העבודה בפועל בידי העובד, בשונה מהתחייבות לביצוע העבודה אשר יכול שתבוצע בידי אדם אחר מטעמו של הקבלן העצמאי.

מבחן ההשתלבות מכיר כעקרון באדם כעובד, כאשר הוא מועסק בביצוע מטלות המהוות חלק אינטגרלי של הפעילות הרגילה של העסק ועבודתו נעשית כחלק בלתי נפרד מהעסק.

פסיקה בנושא זה ניתן למצוא בשער השני באוגדן “דיני עבודה” (הוצאת סדן).

המעסיק

ככלל, המעסיק שהוא צד להסכם העבודה, הוא גם מי שאצלו מבוצעת העבודה בפועל.

קיימים מצבים בהם מעורב בקשר התעסוקתי צד נוסף. למשל כאשר קבלן כח אדם או קבלן שירות מעסיק עובדים לצורך ביצוע עבודה אצל מעסיק בפועל, כלומר: אצל אדם אחר או במקום עבודה אחר.

במקרים אלה, ייתכן שגם המעסיק בפועל יוכר כמעסיקם של העובדים ויראו הן במעסיק בפועל והן בקבלן כח האדם, כמי שעליהם מוטלת החובה להעניק לעובדים את זכויותיהם.

יום רביעי, 16 במרץ 2022

ביטוח לאומי

 

כללים בדבר סיוע לעובד בהתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי בכל הנוגע לעבודתו ברשות בהווה או בעבר.

  1. כללי
    1. ישנם כמה  מקרים שבהם זכאי העובד לתשלום מהמוסד לביטוח לאומי . כדי לקבל  התשלום יש למלא טפסים ולצרף מסמכים רלוונטיים.
  2. הגדרות
    1. קצבה לשמירת היריון – קצבה המשולמת לעובדת על ידי המוסד לביטוח לאומי ומטרתה לפצות את העובדת על אובדן שכרה בזמן שמירת ההיריון, זאת בכפוף לכללי המוסד לביטוח לאומי (ראו “נוהל היעדרות בשל היריון, חופשת לידה או הורות”).
    2. חופשת לידה  (להלן – חל”ד) – חופשה בתשלום מהביטוח הלאומי המגיעה ליולדת  לאחר לידה (או עד 7 שבועות טרם הלידה לפי בחירת העובדת) או לבעלה.
    3. פגיעה בעבודה – תאונת עבודה (תאונה שאירעה בעבודה או כתוצאה מהעבודה, כולל  תאונה בדרך לעבודה וממנה) או מחלת מקצוע (מחלה שהעובד חלה בה עקב עבודתו, לפי רשימת מחלות שנקבעה בתקנות המוסד לביטוח לאומי), על פי כללי המוסד לביטוח לאומי והחלטתו.
    4. גמלה – תשלום או קצבה המועברים לעובד על ידי המדינה (באמצעות המוסד לביטוח לאומי), אם הוא זכאי לכך על פי חוק.
  3. מתן טופס חופשת לידה
    1. עובדת יולדת  צריכה  להעביר אישור לידה למשאבי אנוש (טופס 09) לצורך טיפול בדמי הלידה שלה.
    2. לאחר קבלת  האישור, יעודכנו במשאבי אנוש פרטי היולדת ותאריך הלידה לצורך רישום מועדי החל”ד ועדכון מערכות הנוכחות והשכר.
    3. מילוי טופס התביעה לתשלום דמי לידה ליולדת (ב”ל/233), יתבצע על ידי  משאבי אנוש ו/או יחידת השכר.
    4. התביעה תוגש על ידי העובדת או על ידי הרשות, לפי בחירת העובדת.
  4. מתן טופס בגין מילואים
    1. המשרת בשירות מילואים ימציא אישור  רשמי מהצבא על כך  לצורך עדכון ימי המילואים בתוכנת הנוכחות.
    2. עדכון ותשלום יבוצעו על ידי יחידת השכר באמצעות טופס 121.
    3. המסמכים יתועדו בתיק האישי של העובד.
    4. יחידת השכר תתנהל מול המוסד לביטוח לאומי לצור ך קבלת שיפוי בגין ימי המילואים.
    5. משאבי אנוש ו/או העובד יבדקו את הסכום שהועבר לרשות מהמוסד לביטוח לאומי מול הסכום ששולם לעובד בפועל,  אם העובד זכאי להפרשי תשלום, אזי יש לעבור  לנוהל “טיפול בהפרשי תשלום בגין תקופת גמלה מהביטוח הלאומי”
    6. עובד שעבד  ביום המילואים וביצע מילואים מעבר לשעות העבודה, או בימי מנוחה שבועית או בחופשה יהיה זכאי הן לשכר העבודה הרגיל והן לתגמולי המילואים.
  5. טיפול בזכאות בגין תאונת עבודה
    1. כאשר מתקבלת הודעה על תאונת עבודה, באחריות מנהלו הישיר של העובד לברר  פרטים  על  אודות התאונה, ובאישור משאבי אנוש למלא  טופס 139  של הביטוח הלאומי: “בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה”. יש למלא הטופס בשלושה עו תקים: ל קופ”ח, למוסד לביטוח לאומי ול תיק האישי של העובד.
    2. במקרה של פינוי מיי די של מד”א, או במקרה שבו אי רעה התאונה במקום  שאינו קרוב  למקום  העבודה, יועבר בהמשך הטופס ל מילוי של גורמים רלוונטיים.
    3. באחריות העובד או בא כוחו להמציא אישורי מחלה (לנפגע בעבודה) על תקופת  ההיעדרות ו”תעודה ראשונית לנפגע בעבודה” מקופ”ח ש בה הוא חבר.
    4. באחריות משאבי אנוש למלא טופס בל/111  “תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה”. כל עוד אין חתימת עובד או אפוטרופוס  או מיופה כוח רשמי  על  הטופס, אין אפשרות להמשיך בתהליך.
    5. הטופס  צריך  להיות החתום על ידי  יחידת השכר ולאחר מכן יישלחו  עותקים  לעובד כדי  שימסור  העותק  לקופ”ח שבה הוא מבוטח, למוסד לביטוח לאומי, היחידה לנפגעי עבודה ולתיעוד בתיק האישי של העובד.
    6. אם  הביטוח הלאומי לא הכיר  בפגיעה כתאונת עבודה, יחושבו ימי ההיעדרות כימי מחלה.
    7. אם  הביטוח הלאומי הכיר בפגיעה כתאונת עבודה, יש לפעול כמפורט להלן:
      • העובד החסיר פחות מ-11 יום – ימי ההיעדרות יוגדרו כימי תאונת עבודה במקום ימי מחלה, והרשות תשלם לעובד עבור ימים אלה.
      • העובד החסיר יותר מ-11 יום – ימי ההיעדרות יוגדרו כתאונת עבודה, והמוסד לביטוח לאומי ישלם עבור ימים אלה.
    8. הרשות תבדוק את הסכום שהועבר אליה מהמוסד לביטוח לאומי  מול הסכום ששולם לעובד בפועל, ו אם העובד זכאי להפרשי תשלום  יש לפעול לפי  נוהל ” טיפול בהפרשי תשלום בגין תקופת גמלה מהביטוח הלאומי”
  6. טיפול לצורך קצבת זקנה
    1. באחריות עובד אשר פרש לגמלאות ונדרש לקצבת זקנה לפנות למוסד לביטוח לאומי באמצעות טופס בל/259.
    2. עובד הזקוק לסיוע טכני במילוי הטופס יוכל להיעזר במשאבי אנוש ברשות.
    3. עובד שאיננו ממשיך לעבוד, יש לציין בטופס שלו את תאריך סיום עבודה.
    4. עובד ש ממשיך לעבוד באחוז משרה כלשהו,  יש לציין בטופס שלו את  עובדת המשך  עבודתו, והטופס יועבר ליחידת השכר להשלמת גובה השכר שיקבל וצירוף אישור מעביד  או תלוש שכר.
    5. השבת הטופס ושאר המסמכים על פי צורך  לעובד (לאחר תיעוד בתיק האישי שלו.)
  7. טיפול בהפרשי תשלום בגין תקופת הגמלה מהביטוח הלאומי
    1. הטיפול בהפרשי תשלום  מתייחס למצבים ש בהם הרשות משלמת משכורת שוטפת בזמן הגמלה לעובד ומקבלת החזר מהמוס לביטוח לאומי.
    2. טופס הגמלה מהביטוח הלאומי ייבדק על ידי  העובד או  על ידי  נציג  הרשות.
    3. אם נראה שהעובד זכאי להפרשי תשלום מהרשות בגין תקופת הגמלה,  ייבדק הסכום  שהועבר לרשות מהמוסד לביטוח לאומי מול הסכום ששולם לעובד.
    4. אם  העובד זכאי להפרשי תשלום, תועבר הודעה לשכר (טופס 122) וצירוף הטופס מהמוסד לביטוח לאומי.
    5. הודעה לעובד על זכאותו או אי-זכאותו, אם העובד יזם את הפנייה או הבדיקה.
    6. יש לתעד  את המסמכים בתיק האישי של העובד.
  8. טיפול לצורך דמי אבטלה
    1. עובד ש סיים  את עבודתו ברשות ובי קש אישור לצורך תביעה לקבלת דמי אבטלה, ימלא  את  עמוד 3 בטופס התביעה (בל/1399) – סיבת סיום עבודה, ימים ושעות עבודה בשבוע.
    2. המסמכים יתועדו בתיק האישי של העובד ויועברו  ליחידת השכר לצורך השלמת נתוני שכר.
    3. השבת הטופס לעובד לשעבר להמשך טיפולו מול המוסד לביטוח לאומי.
    4. המוסד לביטוח לאומי מכיר בזכאות לדמי אבטלה במקרים מסוימים של חופשה ללא  תשלום. על כן, אם  תקופת העבודה כוללת חופשה ללא תשלום במשך 29 יום ויותר, ביזמת הרשות, יצייד אגף משאבי אנוש את העובד באישור בדבר החל”ת, יוזמת החל”ת, תאריכי החל”ת  ויתרת ימי החופש ככל שקיימים (יש  לציין  אם  העובד מיצה  את  יתרות ימי החופש שלו,  טופס 111.)
  9. נספחים

תרשים זרימה ביטוח לאומי

טופס 81

טופס 90

טופס131

טופס 143

יום שלישי, 15 במרץ 2022

קול המס – שרותי שכר, תפעול פנסיוני, חשבונאות ומיסוי

היעדרות מעבודה עקב מחלת בן משפחה

 

עובדים יכולים להיעדר מהעבודה בתנאים מסויימים בעקבות מחלה של בני משפחה כגון בן או בת זוג, ילדים או הורים.

מחלת בני זוג

נשים בהריון ובני זוגן זכאים להיעדר מעבודתם בתנאים מסויימים. בנוסף, יש הגבלה על העסקה של עובדת בהריון בסביבת מקור חום, חומרים מסוכנים או קרינה וכמו כן יש הגבלת עבודה בשעות נוספות, בלילה ובמנוחה השבועית. עובדת בהיריון נדרשת להודיע על כך למעסיק בחודש החמישי, ובמקרים מסויימים אף מוקדם יותר. מועמדת לעבודה אינה חייבת להודיע על ההיריון, ומעסיקים אינם רשאי להפלות בין מועמדים לעבודה עקב היות המועמדת בהריון.

מחלת הורים

עיון עובד בתיקו האישי


 לחוקת העבודה המאפשר זכות עיון בתיק אישי. זכות זו .. להלן הכללים מתוך הקבוע בסעיף 6מאפשר לעובד לעיין בתיקו האישי ולצלם מסמכים מתוכו, בכפוף לזכות העיון, למעט מסמכים שלא חלה עליהם זכות העיון, ובמקרה הצורך אף לבצע תיקונים או שינויים במסמכי התיק.

  1. כללי
    1. פרטי האישיים של העובד וכל המסמכים הקשורים אליו מטעם העבודה מתועדים  באופן יזום וקבוע בתיקו האישי של העובד. יכול להיות מצב בו ישנם מסמכים  הקיימים בתיקו האישי של העובד, והעובד איננו מודע להם.
  2. הגדרות
    1. תיק אישי המקום שבו מרוכזים כל המסמכים האישיים של העובד הקשורים  לעבודתו ברשות וכן מסמכים שהגיש לצורך קבלתו כעובד ברשות.
  3. זכאות העובד לעיון במסמכים מתיקו האישי וצילומם
    1. עובד המעוניין לעיין בתיקו האישי יגיש בקשה בכתב ותתואם לו פגישה במשאבי אנוש.
    2. טרם קיום הפגישה ייבדק תיקו האישי של העובד לצורך איתור מסמכים שלא חלה עליה ם זכות העיון, כמפורט בסעיף בחוק (להלן – המסמכים המסומנים).
    3. זכות העובד לעיין בתיקו האישי – זכותו של כל עובד לעיין בתיקו האישי, וזכות זו היא פועל יוצא מחופש המידע שהוא מזכויות היסוד של האזרח במדינת ישראל.
    4. אין לתייק בתיקו האישי של עובד תלונות או הערות שליליות ללא ידיעת העובד ובלי  שניתנה לו אפשרות להתגונן. ייתכנו מקרים שחרף  הוראה זו תויקו בתיקו האישי של עובד תלונות או הערות שליליות ללא ידיעתו ובלי שניתנה לו האפשרות להתגונן.
    5. עובד המעיין בתיקו האישי ומגלה כי תויקה בו תלונה או הערה שלילית בנסיבות כאמור, יוכל  בשלב העיון להתגונן בפניהן ותגובתו תתויק אף היא. יש לתייק את התגובה בצמוד לתלונה או  להערה ולרשום על חוות הדעת השלילית כי חובה לעיין בתגובת העובד, כדי שתיקרא עם התלונה.
    6. נקבע  כמה  עילות לחיסיון מסמכים הכלולים בתיק אישי , ואסור שהחיסיון ישמש סיבה למניעת העיון בתיק. יש להודיע לעובד על קיומם  של מסמכים חסויים והטעם לחיסיונם . כל הנמצא בתיק אישי,  כולל המסמכים החסויים, הוא חלק מן התיק האישי ואין לפגוע בו.
    7. מסמכים שהוצאו מטעמי חיסיון מתיק אישי שנמסר לעיונו של עובד יוחזרו לתיק לאחר סיום העיון בו.
    8. להלן הקריטריונים והעילות לחיסיון מסמכים בתיק האישי של בעובד:
      1. מסמכים שהעיון בהם עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בביטחון הציבור.
      2. מסמכים שהעיון בהם עלול לפגוע בתפקוד התקין של הרשות המקומית למילוי תפקידה על פי דין.
      3. מסמכים המכילים מידע ותוכן על דיונים פנימיים או על הניהול הפנימי של  הרשות המקומית, לרבות חוות דעת, תחקיר פנימי, טיוטה, עצה או המלצה שניתנו לצורך קבלת החלטה, וכן תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי  הרשות המקומית ויועציהם ובין עצמם.
      4. המסמכים מכילים מידע על אכיפת החוק, לרבות גילוי שיטות חקירה ונוהלי חקירה שגילויים עלול לפגוע בהליכי אכיפה ויישום תקין של החוק, או מידע  המאפשר לגלות את קיומו או את זהותו של מקור מידע חסוי הנוגע לאכיפת החוק.
      5. המסמכים מכילים נתונים על אישיותו של אדם אחר, מעמדו האישי, צנעת  אישיותו, וגילויים פוגע בפרטיות, לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981 , אלא אם הגילוי הותר על פי חוק.
      6. המידע המתייחס למצב בריאותו של אדם לא יוצג אלא באמצעות רופא. הרופא יהיה רשאי למנוע מידע מהמבקש, מטעמים רפואיים בלבד.
      7. המסמכים מכילים מידע סודי מקצועי בעל ערך כלכלי שגילויו עלול לפגוע באינטרס מקצועי.
    9. אם ישנה מחלוקת לעניין החיסיון  יובא הנושא להכרעת היועץ המשפטי שהוסמך לכך על ידי ראש הרשות המקומית.
    10. הממונה על עניי ני העובדים  צריך  להביא  את  דבר זכות העיון בתיק האישי לידיעת העובדים וליצור את התנאים לשם מימוש זכות זו.
    11. קיום הפגישה בנושא עיון בתיק  אישי  יהיה בנוכחות עובד משאבי אנוש ותינתן אפשרות לצפייה רק במסמכים שאינם מסומנים.
    12. עובד המעוניין בצילום מסמכים מתיקו האישי ישלם אגרת צילום )לפי  תעריף הרשות( והצילום יבוצע על ידי עובד הרשות.
  4. תיקון ו/או מחיקת מידע בתיק האישי
    1. עובד הטוען כי הנתונים המתויקים בתיקו האישי אינם נכונים, או אינם שלמים , או  אינם ברורים,  או  אינם מעודכנים וכי הוא מעוניין לתקן או למו חקם, ימציא מסמכים המוכיחים את טענותיו.
    2. לאחר בדיקת המסמכים מול טענות העובד,  אם  לא נמצא בסיס  לטענות אלו, יקבל העובד הודעה בהתאם ותינתן לו האפשרות להביא מסמכים  נוספים המצדיקים את טענותיו.
    3. אם נמצא בסיס  לטענות העובד, יש לפעול כך:
    4. השלמת נתונים או הבהרתם – בהיעדר נתונים נדרשים יש לבצע הליך של השלמת נתונים  או הבהרת נתונים, קרי  רישום ההבהרה הנדרשת, ציון מועד תוקף  או תחולה והשלמת המסמכים לתיק האישי.
    5. תלונה או הערה שלילית שתויקה ללא ידיעת העובד – תינתן לעובד אפשרות להגיב,  תגובתו תתויק בצמוד לתלונה ועל גבי התלונה יש להפנות לתגובת העובד.
  5. נספחים

תרשים זרימה עיון עובד בתיקו האישי

יום ראשון, 6 במרץ 2022

הלנת שכר

 


שכר שלא שולם עד ליום התשיעי שלאחר המועד לתשלומו כאמור, הוא שכר מולן.

שכר מולן הוא גם סכום שלא הועבר על ידי המעסיק לקופת גמל, תוך 21 ימים מהיום שבו רואים את השכר שבקשר אליו נדרש היה להעביר את הסכום, כמולן. זאת, הן לגבי הסכום שעל המעסיק לשאת בתשלומו והן לגבי הסכום שהיה עליו לנכות משכר העובדים.

עובדים ששכרם הולן זכאים לפיצוי מיוחד. לצורך מימוש הזכות יכולים העובדים להגיש תביעה נגד המעסיק לבית הדין לעבודה, ואם הוגשה תביעה או תלונה בקשר לשכר, המעסיק אינו רשאי עקב כך לפטר את העובדים או לפגוע בתנאי עבודתם.
פיצוי על הלנת שכר

עובדים ששכרם הולן, יכולים לתבוע פיצוי מיוחד הקבוע בחוק.

תביעה לפיצוי על הלנת שכר, יש להגיש לבית הדין לעבודה במועד המוקדם מבין המועדים שלהלן:
  • תוך שנה מהמועד שבו היה השכר אמור להיות משולם.
  • תוך 60 ימים מהמועד שבו נדרש היה לשלם לעובד את השכר – בנסיבות בהן העובדים קיבלו במועד רק חלק מהשכר המגיע להם.

פיצוי מוגדל

בנסיבות בהן הולן שכר מינימום, רשאי בית הדין לעבודה להטיל על המעסיק לשאת בתשלום פיצויי הלנת שכר מוגדלים, לעומת הקבוע בחוק.

פיצויי מופחת וביטול פיצוי

בית הדין לעבודה רשאי להפחית את שיעור פיצויי הלנת השכר הקבוע בחוק ואף לא לפסוק פיצוי כלשהו, בנסיבות בהן השכר לא שולם במועד עקב טעות כנה, עקב נסיבות שלמעסיק לא הייתה שליטה עליהן, או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שלדעת בית הדין יש בהם ממש, בתנאי שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועד.

נטל ההוכחה בתביעת עובד לשכר

מעסיק שלא קיים חובות מסוימות החלות עליו לפי החוק, כגון: מעסיק שלא נתן לעובד תלוש שכר כנדרש לפי החוק, או שלא הציג, לפי דרישה של העובד, רישום של שעות הנוכחות, יידרש להוכיח שהוא שילם לעובד שכר מינימום כחוק, אם תוגש תביעה על ידי העובד. בהעדר הוכחה כאמור, תחול חזקה שהמעסיק לא שילם לעובד שכר מינימום והמעסיק עשוי להידרש לשלם לעובד פיצויים מוגדלים.

הגבלות לעניין פיטורים ופגיעה בתנאי עבודה עקב תלונה

מעסיק אינו רשאי לפגוע בשכרו של עובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו, או לפטרו מהעבודה, עקב תלונה או תביעה שהגיש הועבד על כך שהמעסיק הפר את הוראות החוק בקשר לשכר המינימום, או בשל כך שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או תביעה בנושא זה.

יום שלישי, 1 במרץ 2022

חשב שכר – חשב שכר פרקטי

 

חישוב שכר נדרש לבצע בכל תחום של השכר של העובדים. חשב שכר הינו בעל מקצוע אשר הוכשר בקורס חשב שכר מקצועי אקטואלי, לפעמים הינם הוכשרו בעוד קורסים, כמו לדוגמה – ייעוץ מס, ניהול חשבונות וכיוצא בזה.

בנושא זה יש כל מיני דרגות מקצועיות, כאשר עליהם למלא הכשרה אלמנטרית כחשבי שכר ובה במהלך הזמן משלימים הכשרה אלמנטרית בתור חשבי שכר ויוכלו להתפתח לכדי חשב שכר בכיר.

חשב שכר
חשב שכר

כל העולם הזה נערך באמצעות הלשכה לרואי חשבון, כאשר היא מבצעת מבחני הסמכה עבור אלו אשר גמרו כל מיני קורסים של הכשרה. הנושא של חשבי שכר הפך למבוקש ואקטואלי ביותר יחד עם התקדמות של נושא השכר וחוקי עבודה, כאשר המעביד צריך לעמוד בכל מיני הגדרות בנוגע לשכר של העובדים שלו.

במציאות של היום, נהיר כי יש מעלה תפעולית ועסקית כאחת בניהול מקצועי של תחום השכר בחברה. חשב שכר מקצועי ששמו הולך לפניו מומחה בתחומים, כמו למשל – ביטוח לאומי, חוקי עבודה, הפרשה פנסיונית ואף זכויות סוציאליות.

מה הם התפקידים אשר עליהם חולשים חשבי שכר?

חשבי שכר אמורים להיות מומחים ובעלי ידע רב ביותר בכל התחומים, החוקים וכן התקנות אשר נוגעים לשכר במדינת ישראל. להלן נציג לפניכם את התפקידים אשר עליהם חולש חשב שכר והינם המשימות מדי יום אותן ינהל ויערוך באופן קבוע, כחלק מהגדרת תפקידו ועל פי דרישות החברה אשר הינו מועסק בה.

  • על חשב שכר לבצע עדכון של נתוניו האישיים של כל עובד, על פי שינוי אשר בוצע בחקיקה, כל שינוי בנתונים אישיים, שינוי בסטטוס כל שהוא של עובד במקום עבודה וכיוצא בזה.
  • על חשב השכר להזין את הנתונים האישיים של העובדים אל מול המערכת – החל מנתונים אישיים אלמנטריים שלהם וכלה בנתונים על נקודות זיכוי, הטבה של מס וכיוצא בזה.
  • על חשב השכר לבדוק כי כל התשלומים האקטואליים הועברו לשם מיסוי וכל מיני הפרשות סוציאליות.
  • על חשב השכר לערוך משכורות של העובדים בתוכנה של שכר – תחום של מיסוי, כל מיני אלמנטים ייעודיים, הפרשות עבור ביטוח לאומי, בונוס, הפרשות עבור קרנות ועבור זכויות סוציאליות, הפרשות עבור חיסכון פנסיוני וכיוצא בזה.